דניאל אפרת
בוגר בית ספר תיכון לאומנויות ע"ש תלמה ילין. בוגר בית הספר הגבוה לאומנויות הבמה בית צבי.
השתתף בין השאר במחזות הזמר: "שיער", "יוסף וכותונת הפסים", "אחים בדם", "משחקי הפיג'מה" והלהיט המקורי "מיקה שלי" בתיאטרון הספריה.
השתתף בסדרת הדרמה של אורי ברבש "המכון" ובמחזמר "שיקגו" בתפקיד ארון בהפקה היוקרתית של תיאטרון בית לסין והאופרה הישראלית.
חזרה לראש הרשימה




יובל רז
בוגר בית ספר תיכון לאומנויות ע"ש תלמה ילין. בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב.
השתתף בין השאר במחזות: "מלחמת טרויה לא תהיה", "ציד המכשפות", "מלון רנדוו" ובהצגה המקורית "מחזמר" בתיאטרון צוותא. הספיק להשתתף בטלנובלה "החצר" בערוץ תכלת.
כיום הוא שחקן צעיר בתיאטרון "הבימה".
חזרה לראש הרשימה




נילי צרויה
בוגרת בית הספר הגבוה לאומנויות הבמה בית צבי. השתתפה בין השאר במחזות: "אליזבת מלכת אנגליה", "השחף", "ריצארד השלישי", "בריטניכוס". בתיאטרון הספריה: "השועל", "משתגעים מאהבה", "שלושה ימים של גשם", "הבלון האדום". תיאטרון אורנה פורת: "אגדה על קערה ומצקת" תיאטרון הקאמרי: "המלביש", "האישה בשחור". תיאטרון באר שבע: "עלי כינור". השתתפה בפרסומות.
חזרה לראש הרשימה




אורי אוריין
בוגר ביה"ס לאומנויות בת"א. סיים בהצטיינות את מגמת התיאטרון בתיכון לאומנויות ע"ש תלמה ילין. במסגרת לימודיו שיחק בהצגות: "הלילה השניים-עשר", "האריה, המכשפה, וארון הבגדים", "ברנשים וחתיכות" ועוד.
חזרה לראש הרשימה




תומר אילן
בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב. השתתף בין השאר במחזות: "מלחמת טרויה לא תהיה", "ציד המכשפות", "מלון רנדוו" ובהצגה המקורית "מחזמר" בתיאטרון צוותא. הצגה לנוער "חוות החיות" וקבוצת הצעירים של תיאטרון חיפה. השתתף במספר פרסומות.
חזרה לראש הרשימה




גילה גולדשטיין
יקירת הקהילה הגאה בישראל ואייקון תל אביבי. אחת משלושת הטרנסג'נדריות הראשונות בתולדות ישראל. שחקן כדורגל לשעבר, רקדנית בלט ובטן מקצועית שהופיעה בקברטים ברחבי אירופה. מאז השינוי בחייה היא אחת מאומניות הבמה הפעילות ביותר. היא הופיעה ב"בר 51" המיתולוגי, מועדון ה- AM וממשיכה להופיע במועדונים כמו ה- TLV ופאבים שונים. לחלק מהמקומות היא מוזמנת כאורחת או כאמנית. היא אחת הסלבריטאיות הוותיקות של תל אביב. השתתפה בסרט הקולנוע "פרא" ובקליפ של טל גורדון. מוזמנת באופן קבוע להתארח בתוכניות טלוויזיה: "אקזיט", "תייר ברשת", תוכנית האירוח של עינת ארליך, תוכנית הבוקר של ג'ודי ניר מוזס שלום ועוד. חזרה לראש הרשימה




דביר בנדק
בוגר החוג לתיאטרון אונ' ת"א 1997.
תיאטרון עכו: "מחכים לגודו" התבוננות", "גבר אשה מילים". פסטיבל תיאטרון קצר: "הוא", 4 או 4", "מחזה לילה". בצוותא: "ג'ונגול", "פחד קהל". בהבימה: "הדיבוק", יוליוס קיסר", "לב טוב", "כריש פטיש", "קדיש לנעמי", "טנגו". תיאטרון הרצליה: "גוד", תיאטרון אורות: "אני עם אשתך גמרתי". קולנוע: "קיצור תולדות האוהבים", "דלתא פורס", "זמן אוויר", "מרס תורכי", "5 דקות בהליכה", "סימה וקנין מכשפה", "איזה מקום נפלא", "מתנה משמים". טלוויזיה: "מבצע סבתא", "סיבת המוות רצח", "רצח מצלמים", "חובו של אהרון כהן", "אלף קלוריות ליום", "בית משפט", "שאול", "צימרים", "זבנג". השתתף במספר פרסומות.
חזרה לראש הרשימה




בני אלדר
בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב ירושלים.
שחקן בתיאטרון הבימה: "חתול רחוב", "זמן אמת". משתתף ב"אויסטר" של להקת המחול של ענבל פינטו. השתתף בסרטים: "חלומו של הנרי", "היתה לי ילדות מאושרת". השתתף בטלנובלה "החצר" בערוץ תכלת.
חזרה לראש הרשימה




מור דרעי
בוגר בית הספר הגבוה לאומנויות הבמה בית צבי. למד משחק מול מצלמה – רות דייכס. השתתף בהצגות: "גברתי הנאווה", "המלך ארתור", "חיים לנצח", הלו דולי","כנר על הגג", "מוסריותה של גברת דולסקי", "ד"ר צ'כוב", "סליחה אתה נוגע בי", "המורדים", "ספידי גונזלס", ו"עלי באבא ו-40 השודדים". השתתף בסרט הקולנוע: "סיבת המוות הומופוביה". שחקן קבוע בסדרה "חשיפה" והופעת אורח בסדרה "ג'וני". השתתף במספר פרסומות.
חזרה לראש הרשימה




זואי מור
רקדנית פלמנקו שנחשפה לעולם התיאטרון כאשר השתתפה ב"לונה" פרויקט מיוחד בין שחקנים לרקדני פלמנקו בבימוין של אורנה בן חורין ז"ל ודדי ברון. בעקבות הפרויקט הייחודי למדה בסדנא אצל יורם לוויינשטין ומשם המשיכה ללימודי משחק אצל סופי מוסקוביץ. משתתפת בהפקות של האופרה הישראלית כרקדנית ושחקנית. היא גם עוזרת במאי ואחראית על התנועה בסדנאות "ילדים עושים אופרה" באופרה הישראלית. השתתפה בסרטים "אבנים" של ראלף נדג'ארי ו"אינקוגניטו" של חיים בוזגלו.
חזרה לראש הרשימה




דני לחמן
נולד ב 22.4.41, מימי נעוריו המוקדמים הקולנוע היה מרכזי בחייו. הוא היה בורח מבית הספר לקולנוע. היו סרטים שראה עשרות פעמים. כשנפתחו בתי הקולנוע הראשונים התחילו להקרין בעשר בבוקר ובמחיר כרטיס אחד יכולת לשבת כמה הקרנות רצופות. הוא זוכר בחיבה סרטים כגון "סיפורי לואיזיאנה", "האדם השלישי" ו"אורז מר". בתחילת שנות השבעים פגש נער מקסים בשם עמוס גוטמן. השניים התיידדו. אהבתם המשותפת לקולנוע אחדה ביניהם. ביחד הם כתבו את התסריט לסרטו הקצר הראשון של גוטמן, "מקום בטוח". לחמן אף הופיע בסרט בתפקיד קטן של בחור המנסה להתחיל עם הנער בבית הקולנוע. הוא גם ערך את פס הקול המוסיקלי לסרט. הוא כתב עם גוטמן גם את התסריט של הסרט "נגוע" הקצר, גם שם ערך את פס הקול.
הוא כתב ביחד עם רון אסולין את התסריט לסרט הקצר, "צל אחר" וגם לסרט זה הוא ערך את פס הקול המוסיקלי. אחרי זה הוא התנתק מעולם הכתיבה לקולנוע אבל המשיך להשתתף כשחקן בסרטי סטודנטים ובסרטים של תלמידי מגמות קולנוע.
בשנות השבעים והשמונים דני לחמן היה מעורב בפעילות באגודה והוא הקים את הקו הלבן. בשנות השמונים הקים עם ידידים את הוועד למלחמה באיידס. בשנת אלפיים הקים מרכז סיוע לגברים נפגעי תקיפה מינית. מאז הוא נח מפעילות חברתית ובעיקר כותב מאמרים וביקורות במגזין האינטרנט גו-גיי.
בעקבות עלייתו המחודשת של המחזה הנודע של ניסים אלוני, "בגדי המלך" צצו ועלו זיכרונות מהעבר ודני לחמן החליט לחשוף זרקור קטן על חייו כאחד ההומואים הראשונים בתל אביב מחוץ לארון:
בפרמיירה של "בגדי המלך" בשנת 1961 היו שני צעירים באולם שהיוו מוקד רכילות של שיחות הקהל שלפני הצגה. היא, נערה בעלת יופי חתולי פראי בת 17 לערך, נמרה קטנה, חברתו החדשה, הראשונה בשורה של כמה שתבואנה בעתיד של המחזאי נסים אלוני. הוא, נער שהופיע לראשונה בציבור. זאת הייתה פעם ראשונה שהמבקר, איש הרדיו ועיתונאי התרבות הבכיר של אותם ימים, מיכאל אוהד, הופיע לראשונה שלא בלוית אמו או אחת מקרייניות הרדיו מידידותיו, אלא עם בחור צעיר בן 20. זאת הייתה היציאה הראשונה מהארון שהתרחשה בפומבי בחברה הזאת. לשונות ריכלו שהצעיר והצעירה היו חברים, בני זוג, קודם לכן, עד שנפרדו כל אחד בעקבות פגישה עם האיש שהביא אותם לתיאטרון. הצעיר ההוא הייתי אני. אני והיא היינו מוקד כלל המבטים והשיחות עד שעלה המסך. התרחשות שהייתה יכולה לכלכל סצנה במחזה של אלוני. עד כאן וידוי קטן וסיבה להתרגשות עם מפגש מחודש עם המחזה הזה, בתיאטרון ההוא, הבימה. הערב שוב ישבנו "שנינו", היא ואני יחד רועדים מהתרגשות למפגש המחודש עם המחזה.
דבר הבמאי: זהו כבוד גדול לי כבמאי ותסריטאי ולצוות של הסרט שאיש תרבות ומעשה כגון, דני לחמן, הסכים לקחת חלק בפרויקט הסהרורי הזה. דני הצטלם בשעות לילה מאוחרות ובתנאים לא תנאים, ולמרות הכול הופיע לצילומים מוכן ומזומן.
הוא תמיד התעניין במהלך העבודה של כל הצוות עד הפרטים הכי קטנים. זו היתה חוויה נפלאה לשתף פעולה עם דני, לשמוע את הסיפורים על תל אביב של פעם ועל אנשי התרבות השונים והמשונים שהציפו את העיר בשנותיה הראשונות. אני מקווה שיוצרים צעירים ימשיכו לשתף אותו בפרויקטים שונים, בהחלט מגיע לו.
חזרה לראש הרשימה